פסק-דין בתיק ת"א 10676-11-10

1.                     תביעה למתן צו עשה, המורה לבטל רישום רכב על שמם של הנתבעים 3 - 4, לקבוע  כי הרכב הוא בבעלותה של התובעת ולהורות על רישומו על שמה, וכן להורות לנתבעים להחזיר את הרכב 

2.         להלן עיקרי הדברים:

התובעת היא חברה העוסקת בעבודות עפר ובהסעות.

בבעלות התובעת הייתה משאית מרצדס מ.ר. 85-33458 עם גרר (להלן: הגרר).

            התובעת מכרה את הגרר לוותד. רישום הבעלות במשאית נותר על שמה של התובעת.  

            לטענת התובעת, לא שולמה לה תמורה בגין הגרר.  

            וותד העביר את הגרר לאחמד מחאג'נה (הנתבע 2)  (להלן: אחמד).

            אחמד מכר את הגרר לנתבעים 3 - 4 (להלן: מחמוד ו רוחא).

            ביום 24.9.10 הועברה הבעלות בגרר במשרד הרישוי, משמה של התובעת לשמו של מחמוד. כמו כן, נרשם שעבוד על שמה של רוחא.

            זה המקום לציין כי רוחא (שעל פי הנטען היא קרובת משפחה - עמ' 25 ש' 16) הוזמנה כדין. (הוגשו אישור מסירה ותצהיר מוסר לפיהם כתב התביעה וההזמנה לדיון נמסרו ביום 10.10.11) אך היא לא התייצבה לדיונים ולא הגישה כתב הגנה.

השאלות במחלוקת

3.         האם קיים פגם בזכות הקניין של וותד, ובמילים אחרות: האם וותד לא שילם לתובעת את התמורה בגין הגרר.

4.         בהנחה שקיים פגם בזכות הקניין של וותד, האם אחמד, ולאחריו מחמוד ורוחא, רכשו את הגרר בתנאי תקנת השוק והאם התובעת הסכימה להעברת הבעלות בגרר לאחמד או לבא מכוחו.

העדויות

5.         אף שוותד הגיש כתב הגנה ותצהיר, הוא לא התייצב ביום ההוכחות, ובהחלטה מאותו יום קבעתי כי תצהירו לא ישמש כראיה.

            משכך הם פני הדברים, ניתן היה לקבל את גרסת התובעת במלואה, לפיה וותד לא שילם לה את תמורת הגרר, ואולם מאחר שמערכת יחסים זו משליכה על זכותם של הנתבעים, אסקור את העדויות שהובאו.

6.         מטעם התובעת העידו תחריר סולטאן (להלן: תחריר) וכוסאי סולטאן (להלן: כוסאי), שניהם מנהלים של התובעת. תחריר העיד כי במועדים הרלבנטיים לתובענה, לא היה בעל מניות או מנהל של התובעת (עמ' 5 - 6).

7.         תחריר העיד כי פרסם את הגרר למכירה, ובעקבות הפרסום הגיע וותד, עמו הייתה לו היכרות מוקדמת.

            בחקירתו הנגדית של תחריר התברר כי קודם לוותד, הגיע אחמד למשרדו. באותה פגישה, אחמד סיפר לו על בעיות שהתעוררו עם וותד. בסופו של דבר, השניים לא הצליחו להגיע לעמק השווה, והעסקה לא יצאה אל הפועל (עמ' 7 ש' 11 ואילך). אחמד גם אישר כי הוא ותחריר נפגשו קודם לכן בקשר לרכישת רכב (עמ' 17 ש' 30 - 32).